4. *(א) לא יעשה עוסק ברכב עסקה בעניין מכירת רכב משומש, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1) נחתם חוזה בכתב בינו לבין רוכש הרכב (בסעיף זה – החוזה);
(2) העוסק ברכב מסר לרוכש הרכב, עד למועד חתימת החוזה ובנפרד מהחוזה, טופס חתום בידו, שמפורטים בו הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה – טופס גילוי);
(3) רוכש הרכב אישר בחתימת ידו את קבלת טופס הגילוי.
(ב) עוסק ברכב יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את הפרטים שלהלן:
(1) שמו המלא, מספר הזהות שלו ומענו המלא; היה העוסק ברכב תאגיד – גם את סוג התאגיד, מספרו ומענו המלא;
(2) שמו המלא של בעל הרכב, מספר הזהות שלו ומענו המלא; היה הבעלים תאגיד – גם את סוג התאגיד, מספרו ומענו המלא;
(3) מספר הבעלים הקודמים של הרכב, וככל הידוע לו – אם הבעלים הקודמים היה חברה שעיסוקה החכר – גם את שמה ומספרה של החברה;
(4) פגיעות שנגרמו לרכב, ככל הידוע לעוסק ברכב, עד למועד מסירת טופס הגילוי;
(5) מספר הקילומטרים שעבר הרכב, ככל הידוע לעוסק ברכב, מיום רישומו לראשונה ועד למועד מסירת טופס הגילוי;
(6) הסכום שישולם בעבור הרכב.
(ג) בכל עסקה בעניין רכישת רכב משומש, שהעוסק ברכב הוא המוכר בה, יגלה העוסק ברכב לרוכש הרכב כי הוא מוכר או משווק כלי רכב דרך עיסוק.
(ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), יראו לעניין אותם סעיפים קטנים מי שמוכר רכב משומש, שאינו רשום כבעליו ברישיון הרכב, כעוסק ברכב, אלא אם כן הוכיח אחרת; ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שמוכר רכב משומש של בן משפחתו מדרגה ראשונה.
עונשין
5. *העובר על הוראות סעיף 4, דינו – קנס פי שבעה מהקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977